בית המשפט לענייני משפחה כשמו כן הוא, תפקידו לעסוק בכל הקשור לסכסוך שמקורו בתוך המשפחה. לבית המשפט סמכות לדון בחלוקת הרכוש, במזונות הקטינים, במזונות אישה, באפוטרופוסות, ירושה, פירוק שיתוף ואף תביעות נזיקין. בית המשפט לענייני משפחה הוא היחיד שיכול לדון בתביעות של צדדי ג'- כלומר, כאשר למשל הורה של אחד מבן הזוג מבקש לתבוע את הצדדים, ההליך יכול להתקיים אך ורק בבית המשפט, כנ"ל לגבי צירוף חברות אשר מוחזקות גם ע"י מי שאינו צד להליך. בביהמ"ש לענייני משפחה יושבים שופטים ושופטות אשר דנים בדן יחיד, קרי ש/ופט אחד בכל תיק. בביהמ"ש לענייני משפחה יש "שופט אחד למשפחה אחת"- כלומר אותו שופט ינהל את הליכי בני הזוג מתחילתם עד סופם, ויתרה מכך, אם אישרתם הסכם ממון טרם הנישואין אצל שופט מסויים אותו שופט ינהל את הליכי הגירושין שלכם גם שנים לאחר מכן.
לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בכל הקשור לנישואים ולגירושין של יהודים בישראל. בית הדין הרבני הוא הסמכות היחידה לסדר גט בין הצדדים, לפסוק כתובה לאישה, או לחייב את הצדדים בשלום בית ואף לתת צו למדור ספציפי. בית הדין הרבני הוא בעל סמכות מקבילה לדון בענייני הרכוש של הצדדים, מזונות האישה, פירוק השיתוף, משמורת ואף חינוך הקטינים, כאשר אחד הצדדים כורך לתביעת הגירושים שלו את הנושאים האמורים. עם זאת, על מנת לדון בביה"ד מזונות קטינים ומשמורת קטינים על שני הצדדים להסכים לכך. במידה וצד יתנגד ההליכים בענייני הקטינים יתנהלו בביהמ"ש לענייני משפחה.
ניכור הורי היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו,
כאשר אין צידוק לכך, בעיקר על רקע של גירושים בין בני זוג. המונח נטבע
ב-1985 ומגדיר מצב שבו ילדים מגיעים לנתק מהורה אחד (ההורה מנוכר),
תוך תהליך של הסתה של ההורה (ההורה מנכר). לעתים המשקעים הרבים והכעס
מובילים לכך שאחד ההורים, במודע או שלא במודע, גורם ליחס מנוכר
של הילדים כלפי ההורה השני.
חלוקת זמני שהות בין הורים פרודים הוא אחד הנושאים המרכזיים והחשובים הכלולים במסגרת הסכם גירושין ו/או נידונים בהליכים בין מתגרשים בערכאות. חלוקת זמני השהות קובעת כיצד יחלקו ילדיהם של הצדדים את הזמן עם כל אחד מהוריהם. בניגוד לעבר, אז אימהות תפסו מקום עיקרי בגידול קטינים ושהו עמם בחלק הארי של הזמן כמעט באופן אוטומטי, בשנים האחרונות אנו עדות ליותר ויותר מקרים בהם אבות עומדים על זכותם להיות הורים שווי זכויות השוהים עם ילדיהם במחצית הזמן לפחות. במבט כולל ומבלי להתעלם מאי הנוחות האפשרית במעברים התכופים, מרבית המחקרים הפסיכולוגיים שעסקו בעניין זמני השהות הוכיחו כי אין תחליף ללינה בשני בתי ההורים לצורך שמירת קשר רציף ואמיתי בין הילד לשני הוריו. ולמעשה טובתם של ילדים להורים גרושים לבלות פרקי זמן משמעותיים עם כל אחד מהוריהם. במקרה של שינוי נסיבות מהותי בלבד, ניתן לשנות את זמני השהות שנקבעו בהסכם גירושין/ בפסק דין.
על פי חוק בישראל, הורה חייב בצרכי מחייתם של ילדיו הקטינים. במשפחות שבהן ההורים פרודים, ישלם בדרך כלל אחד ההורים מזונות להורה האחר, כאשר סכום המזונות יושפע מאופן חלוקת זמני השהות בין הצדדים ומפערי הכנסותיהם. הדין החל בישראל בעניין מזונות קטינים הוא הדין האישי, לפיו בילדים בגילאים 0-6 מי המזונות יחולו באופן בלעדי על האב ובילדים מגיל 6 ואילך, יחויבו במזונות הקטינים שני הוריהם בהתאם לנסיבות המשפחה. ענייני מזונות בין אם נקבעו בפס"ד ובין אם בהסכם גירושין, יכול וישתנו במקרה של שינוי נסיבות מהותי שמצדיק שינויים. ביולי 2017 הוציא ביהמ"ש העליון תחת ידו הלכה מטלטלת ולפיה הורים לילדים בני 6-15, אשר חולקים זמני שהות שווים ומשתכרים באופן זהה- לא יעבירו מזונות מאחד למשנהו וכל צד יישא בהוצאות הקטינים בזמן בו הם שוהים עמו. בעקבות ההלכה הוצפו בתי המשפט לענייני משפחה במאות ואלפי תביעות להפחתת מזונות לאור ההלכה.
בית המשפט לענייני משפחה כשמו כן הוא, תפקידו לעסוק בכל הקשור לסכסוך שמקורו בתוך המשפחה. לבית המשפט סמכות לדון בחלוקת הרכוש, במזונות הקטינים, במזונות אישה, באפוטרופוסות, ירושה, פירוק שיתוף ואף תביעות נזיקין. בית המשפט לענייני משפחה הוא היחיד שיכול לדון בתביעות של צדדי ג'- כלומר, כאשר למשל הורה של אחד מבן הזוג מבקש לתבוע את הצדדים, ההליך יכול להתקיים אך ורק בבית המשפט, כנ"ל לגבי צירוף חברות אשר מוחזקות גם ע"י מי שאינו צד להליך. בביהמ"ש לענייני משפחה יושבים שופטים ושופטות אשר דנים בדן יחיד, קרי ש/ופט אחד בכל תיק. בביהמ"ש לענייני משפחה יש "שופט אחד למשפחה אחת"- כלומר אותו שופט ינהל את הליכי בני הזוג מתחילתם עד סופם, ויתרה מכך, אם אישרתם הסכם ממון טרם הנישואין אצל שופט מסויים אותו שופט ינהל את הליכי הגירושין שלכם גם שנים לאחר מכן.
לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בכל הקשור לנישואים ולגירושין של יהודים בישראל. בית הדין הרבני הוא הסמכות היחידה לסדר גט בין הצדדים, לפסוק כתובה לאישה, או לחייב את הצדדים בשלום בית ואף לתת צו למדור ספציפי. בית הדין הרבני הוא בעל סמכות מקבילה לדון בענייני הרכוש של הצדדים, מזונות האישה, פירוק השיתוף, משמורת ואף חינוך הקטינים, כאשר אחד הצדדים כורך לתביעת הגירושים שלו את הנושאים האמורים. עם זאת, על מנת לדון בביה"ד מזונות קטינים ומשמורת קטינים על שני הצדדים להסכים לכך. במידה וצד יתנגד ההליכים בענייני הקטינים יתנהלו בביהמ"ש לענייני משפחה.
ניכור הורי היא תופעה בה ילד מתנכר לאחד מהוריו,
כאשר אין צידוק לכך, בעיקר על רקע של גירושים בין בני זוג. המונח נטבע
ב-1985 ומגדיר מצב שבו ילדים מגיעים לנתק מהורה אחד (ההורה מנוכר),
תוך תהליך של הסתה של ההורה (ההורה מנכר). לעתים המשקעים הרבים והכעס
מובילים לכך שאחד ההורים, במודע או שלא במודע, גורם ליחס מנוכר
של הילדים כלפי ההורה השני.
חלוקת זמני שהות בין הורים פרודים הוא אחד הנושאים המרכזיים והחשובים הכלולים במסגרת הסכם גירושין ו/או נידונים בהליכים בין מתגרשים בערכאות. חלוקת זמני השהות קובעת כיצד יחלקו ילדיהם של הצדדים את הזמן עם כל אחד מהוריהם. בניגוד לעבר, אז אימהות תפסו מקום עיקרי בגידול קטינים ושהו עמם בחלק הארי של הזמן כמעט באופן אוטומטי, בשנים האחרונות אנו עדות ליותר ויותר מקרים בהם אבות עומדים על זכותם להיות הורים שווי זכויות השוהים עם ילדיהם במחצית הזמן לפחות. במבט כולל ומבלי להתעלם מאי הנוחות האפשרית במעברים התכופים, מרבית המחקרים הפסיכולוגיים שעסקו בעניין זמני השהות הוכיחו כי אין תחליף ללינה בשני בתי ההורים לצורך שמירת קשר רציף ואמיתי בין הילד לשני הוריו. ולמעשה טובתם של ילדים להורים גרושים לבלות פרקי זמן משמעותיים עם כל אחד מהוריהם. במקרה של שינוי נסיבות מהותי בלבד, ניתן לשנות את זמני השהות שנקבעו בהסכם גירושין/ בפסק דין.
על פי חוק בישראל, הורה חייב בצרכי מחייתם של ילדיו הקטינים. במשפחות שבהן ההורים פרודים, ישלם בדרך כלל אחד ההורים מזונות להורה האחר, כאשר סכום המזונות יושפע מאופן חלוקת זמני השהות בין הצדדים ומפערי הכנסותיהם. הדין החל בישראל בעניין מזונות קטינים הוא הדין האישי, לפיו בילדים בגילאים 0-6 מי המזונות יחולו באופן בלעדי על האב ובילדים מגיל 6 ואילך, יחויבו במזונות הקטינים שני הוריהם בהתאם לנסיבות המשפחה. ענייני מזונות בין אם נקבעו בפס"ד ובין אם בהסכם גירושין, יכול וישתנו במקרה של שינוי נסיבות מהותי שמצדיק שינויים. ביולי 2017 הוציא ביהמ"ש העליון תחת ידו הלכה מטלטלת ולפיה הורים לילדים בני 6-15, אשר חולקים זמני שהות שווים ומשתכרים באופן זהה- לא יעבירו מזונות מאחד למשנהו וכל צד יישא בהוצאות הקטינים בזמן בו הם שוהים עמו. בעקבות ההלכה הוצפו בתי המשפט לענייני משפחה במאות ואלפי תביעות להפחתת מזונות לאור ההלכה.
