חברה בגירושין: מקבלים מניות או שווי? ומה עם המס?

כשאחד מבני הזוג מחזיק בחברה, איזון המשאבים מעורר שתי שאלות מעשיות: האם בן הזוג השני מקבל חלק מהמניות או את שוויין בכסף, והאם מחשבים את השווי לפני מס או אחריו. פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מ־2025 נתן תשובה ברורה לראשונה ועמדה מעניינת בשנייה.

המקרה

לאחר הגירושין נקבע שכל צד זכאי למחצית מהנכסים שנצברו עד מועד הקרע. מומחה שמונה העריך את החברה שבבעלות הבעל, כולל המוניטין שלה. הבעל טען שעליו להעביר מניות או לחכות עד שהחברה תימכר, ושיש להפחית מהתשלום ״מס רעיוני״ של כ־30%, כאילו חילק דיבידנד.

ההכרעה

בית המשפט דחה את שתי הטענות. נקבע שהאישה זכאית לקבל את חלקה בשווי החברה, ובמהירות – ולא להמתין לרצונו של הבעל למכור אותה, אם וכאשר. עוד נקבע שכשהעסק נשען על המומחיות של בעליו (רופא, רואה חשבון, בעל מוסך), הדרך הנכונה היא תשלום שווי ולא שותפות כפויה. טענת המס הרעיוני נדחתה כי לא הוכח שהבעל עומד למכור את החברה ולשלם מס.

ברוטו או נטו: השאלה הפתוחה

עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ, שלא הייתה מעורבת בתיק, הסבירה לגלובס שאין בפסיקה הכרעה חד־משמעית אם האיזון נעשה בערכי ברוטו או נטו, ושפסק הדין הזה מיטיב עם האישה כשהוא קובע ערכי ברוטו. לצד זה הציגה את העמדה הכלכלית הנגדית: בעל חברה ייהנה מערכה רק כשימשוך ממנה כסף – בדיבידנד או במכירה – ובכל מקרה כזה יחויב במס. לפי גישה זו, התעלמות מהמס יוצרת חלוקה לא שוויונית בפועל.

מה לומדים מזה

• לבן הזוג שאינו בעל החברה: יש בסיס לדרוש תשלום שווי ולא להסתפק במניות של חברה שאין עליה שליטה.
• לבעל החברה: טענות מס צריך להוכיח, לא רק להעלות. חוות דעת מיסויית בזמן יכולה לשנות את התוצאה.
• לשניהם: הערכת השווי ומועד הקרע הם המשתנים המכריעים, וכדאי להשקיע בהם מוקדם. ראו חברות ועסקים בגירושין.