צו הורות פסיקתי: הורים מהרגע הראשון, גם בעיני החוק

בטור ב־mako (אוקטובר 2026), בעקבות הבשורה של אופיר דן וטל שרף על הולדת בנם, כתבה ליאת שקלרז הורוביץ על שאלה שנוגעת למשפחות רבות: כששניים מביאים ילד לעולם ורק לאחד מהם יש קשר גנטי אליו, איך מבטיחים שההורות של שניהם תוכר גם בחוק? היא הבהירה שאין צורך לדעת מי מבני הזוג קשור גנטית כדי לדון בשאלה העקרונית.

מי שקם בלילה צריך להיות הורה גם במסמכים

ילד לא בודק מי תרם את הזרע או את הביצית – הוא מכיר את מי שמטפל בו. אבל מול מוסדות ובהחלטות שנוגעות לילד, המעמד המשפטי חשוב. לכן, לצד התכנון הרפואי, צריך לתכנן גם את ההכרה בהורות של כל אחד מבני הזוג.

מהו צו הורות פסיקתי

אחד המסלולים, לדבריה, הוא צו הורות פסיקתי: צו של בית המשפט לענייני משפחה שמכונן קשר הורות בין הילד לבין בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי, כשהילד הובא לעולם מתוך כוונה ותכנון משותפים. הצו אינו מעוגן בחקיקה, ולכן המדינה קבעה מתווה עם תנאים להסכמתה. את הבקשה מגישים שני בני הזוג, והיועץ המשפטי לממשלה צד לה.

לפי המתווה, אפשר לבקש צו בשני מצבים: פונדקאות בחו״ל (לבקשת בן או בת הזוג של ההורה הגנטי), ותרומת זרע אנונימית (לבקשת בת הזוג של האם היולדת). בשני המסלולים נדרש שלפחות אחד מבני הזוג יהיה קשור גנטית לילד, שהתורם או התורמת יהיו אנונימיים, ושהפונדקאית לא תהיה בעלת הביצית. בפונדקאות נבדקת גם חוקיות ההליך במדינת הלידה, כולל הסכמה מדעת של הפונדקאית.

התנאים שכדאי להכיר מראש

• תושבות: מגורים בישראל שלוש שנים מתוך חמש, או 12 חודשים מתוך 18, שקדמו להגשה.
• גיל: שני בני הזוג בני 18 לפחות, ולפחות אחד מהם צעיר מ־54.
• רישום פלילי: בדיקה של היעדר עבר פלילי חמור ושל הוצאת ילדים קודמים מרשות המבקש.
• משך הזוגיות: 18 חודשים לפחות לפני ההוריה. כשהוכחה זוגיות של תשעה חודשים, אפשר לצרף את תקופת ההיריון.
• המשכיות: בני הזוג צריכים להיות בזוגיות מרגע ההגשה ועד מתן הצו.

תנאי סף: להוכיח כוונה משותפת

לפי המתווה, לפני ההוריה צריך להתקיים אחד מאלה: הסכם הורות; חתימה משותפת על הצהרה או פתיחת תיק משותף בבנק הזרע; פתיחת תיק משותף בסוכנות הפונדקאות או חתימה משותפת על ההסכם עם הפונדקאית; או תצהיר משותף על כוונה להוריה, בפני עורך דין, נוטריון או מזכיר ראשי בבית המשפט. מי שלא עומד בתנאי הזה, כתבה, המדינה לא תסכים לצו, ויהיה צורך לבחון מסלול של אימוץ. ומסמך כזה, היא מזכירה, אינו מחליף את הצו עצמו.

חמישה דברים להסדיר בדרך להורות

הכלל המנחה שלה: כמה שיותר ראיות לכך שאתם יחד.

• מגורים ומסמכים משותפים: חוזה שכירות או רכישה משותף, חשבונות על שם שניכם.
• חשבון בנק משותף: ראיה נוספת לחיים משותפים, אם כי לבדו אינו מבטיח הכרה בהורות.
• מוטבים בפוליסות: כל אחד רושם את השני בביטוח החיים – חלק מהתכנון הכלכלי, אם כי הוא אינו מקנה מעמד של הורה.
• הסכם הורות: שמתעד את ההחלטה להביא ילד ולגדל אותו יחד ומסדיר אחריות והוצאות – רצוי לפני ההליך הרפואי. מי שרוצה הפרדה רכושית יכול לקבוע אותה בהסכם או בהסכם ממון נפרד.
• לעבור את ההליך יחד: תיק משותף בבנק הזרע או בסוכנות, וחתימות של שניכם על המסמכים.

מועדים: להכין לפני הלידה

לפי המתווה שליאת מתארת: בתרומת זרע אנונימית אפשר להגיש את הבקשה כ־60 יום לפני מועד הלידה המשוער ועד שנה אחריה, והעדיפות היא עד 90 יום אחרי הלידה. בפונדקאות בחו״ל אפשר להגיש עוד לפני הלידה, לצד בקשה לצו בדיקה גנטית, ולא יאוחר משנה אחריה. בקשה שמוגשת לפני הלידה או עד שנה אחריה מאפשרת הסכמה בלי תסקיר עובד סוציאלי; בקשה מאוחרת מחייבת תסקיר. ובתרומת זרע, צו יכול לחול רטרואקטיבית ליום הלידה רק אם הבקשה הוגשה לפני הלידה או עד תשעה חודשים אחריה.

ועוד נקודה חשובה: את ההורות מסדירים לגבי כל ילד בנפרד. צו שניתן לגבי הילד הראשון אינו מכסה אוטומטית את אחיו.

ואם הזוגיות נגמרת לפני שההליך הושלם?

לפי המתווה, בני הזוג צריכים להיות יחד מרגע ההגשה ועד מתן הצו, ופרידה בחודשים שלפני ההגשה נבחנת בתסקיר. כלומר, לדבריה, פרידה לפני שההורות הוסדרה עלולה לסכן את ההכרה בה – ולהוביל למחלוקת על הקשר עם הילד דווקא כשהתקשורת קשה. ולכן ההסדרה המוקדמת חשובה כל כך. ראו גם הסכם פרידה לזוגות שלא נישאו וידועים בציבור.