כשהקלפי נכנסת לחדר השינה: מחלוקת פוליטית וגירושין
עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ פרסמה טור בנושא: ישראל היום, אוקטובר 2026 (נפתח בלשונית חדשה). המאמר שלפניכם מרחיב את הנושא.
לקראת הבחירות לכנסת באוקטובר 2026 פרסמה ליאת שקלרז הורוביץ טור ב״ישראל היום״ על תופעה שהיא פוגשת בעבודתה: בתקופות בחירות, כתבה, היא מזהה יותר זוגות שפונים להליכי גירושין, לצד החרפה במחלוקות אצל זוגות שכבר נמצאים בהליך. לפעמים המחלוקת הפוליטית מצטרפת למשבר ממושך, ולפעמים היא הקש האחרון.
כשהוויכוח הופך לשאלה מי האדם שמולי
אפשר לחלוק על מדיניות כלכלית ועדיין לנהל חשבון משותף, ואפשר להצביע אחרת ועדיין לגדל ילדים מתוך הסכמה רחבה. לדבריה, המחלוקת נעשית קשה כשהעמדה הפוליטית של בן הזוג נתפסת כעדות לאופיו. אז כל כותרת, תגובה ברשת או משפט בארוחת שישי הופכים למבחן נאמנות, והשיחה על המדינה הופכת לשיחה על הקשר. השאלה החשובה, כתבה, היא מה עומד מאחורי המחלוקת: חילוקי דעות על מפלגה, או תחושה עמוקה שאין עוד כבוד, אמון ועתיד משותף.
מה המחקר מצא
בטור היא מביאה מחקר ראשוני של חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שבחן נתוני רישום בוחרים בארצות הברית בשנים 2014–2024. לפי הממצאים, אצל זוגות עם שיוך מפלגתי שונה, ההסתברות להישאר יחד כעבור שנתיים הייתה נמוכה מעט יותר, והפער התחזק במחזורי בחירות עם שיעור הצבעה מקומי גבוה.
כשהפוליטיקה מגיעה להחלטות על הילדים
מחלוקות פוליטיות עשויות להשפיע על בחירת מסגרת חינוכית, על היחס לדת ולמסורת, על השתתפות הילדים באירועים ציבוריים ועל הרצון להמשיך לחיות בארץ. כשההורים נפרדים, המחלוקות לא נעלמות, ועדיין צריך לקבל החלטות משותפות. כאן, לדבריה, אי אפשר להסתפק ב״נסכים שלא להסכים״, וצריך להפריד בין הוויכוח הציבורי לבין ההחלטה המשפחתית שעל הפרק. ראו משמורת ילדים ואחריות הורית.
הסכנה הגדולה היא להפוך את הילדים לשופטים: לבקש מהם לבחור צד, או להסביר להם למה ההורה השני טועה. גם כשהנישואין נגמרים, כתבה, הילדים צריכים מרחב שבו מותר להם לאהוב את שני ההורים.
לפני שמחליטים – להבין על מה רבים
לא כל מחלוקת ערכית היא בעיית תקשורת; לפעמים מתגלה פער מהותי באורח החיים או בחינוך הילדים. אבל לפני החלטה להתגרש, היא מציעה לשאול מה בדיוק נעשה בלתי נסבל: העמדה עצמה, הדרך שבה בן הזוג מבטא אותה, או התחושה שאין עוד מקום לערכים שלי בקשר.
איך נפרדים נכון
גם אחרי שההחלטה התקבלה, הכעס עלול ללוות את המשא ומתן. לכן, לדבריה, צריך לעבור מהשאלה מי צודק לשאלות המעשיות: חלוקת האחריות ההורית, ההוצאות והרכוש, ואיך ייראו החיים בשני בתים. אפשר להגיע למסקנה שלא רוצים לחיות עוד עם בן הזוג, ועדיין לנהל איתו שיחה עניינית על העתיד. מערכת בחירות נגמרת ביום מסוים; היחסים בין ההורים נמשכים הרבה אחריה. ראו גם גישור גירושין.
ליאת מסבירה בפודקאסט
קטעים מתוך ״משפחה לא בוחרים״, הפודקאסט של עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ, שעוסקים בנושא הזה.
מתוך הפרק עם עדי אוחנה · הקטע מתחיל בדקה 40:29
בית אחד, שתי עמדות פוליטיות
לפרק המלא: עדי אוחנה: פער גילאים, פוריות, ולחיות עם דעות שונות
שאלות נפוצות
לפי ניסיונה של עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ, בתקופות בחירות פונים יותר זוגות להליכי גירושין. היא ממליצה להבין מה עומד מאחורי המחלוקת לפני שמחליטים.
לדבריה, צריך להפריד בין הוויכוח הציבורי לבין ההחלטה המשפחתית הקונקרטית, ולא לערב את הילדים במחלוקת.
המידע באתר זה נועד להסבר כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו, ולפני קבלת החלטה או נקיטת צעד משפטי יש להתייעץ עם עורך דין.