הסכם ממון: לא רק לעשירים

פעם הסכמי ממון היו עניין של בעלי הון. היום הם נפוצים גם אצל זוגות צעירים, בפרק ב׳ ובקרב ידועים בציבור. הסיבה פשוטה: בלי הסכם, מי שיחליט בסוף איך יתחלק הרכוש הוא לא אתם.

מה קורה בלי הסכם

זוג נשוי כפוף אוטומטית לחוק יחסי ממון: מה שנצבר בתקופת הנישואין מתחלק שווה בשווה. רכוש שהיה לכל אחד קודם אמור להישאר שלו – אבל לא תמיד. עו״ד ליאת שקלרז הורוביץ הסבירה לגלובס שנכס פרטי עשוי להפוך למשותף כשמוכחת כוונת שיתוף, ונתנה דוגמאות מוכרות: מגורים משותפים בדירה של אחד מבני הזוג, תשלום משכנתא משותף, או שיפוץ שנעשה יחד. ראו גם קרקע מלפני הנישואין.

ידועים בציבור

אצל ידועים בציבור אין שיתוף אוטומטי. בית המשפט בוחן איך הם חיו בפועל: האם שילבו כספים, ניהלו משק בית משותף, גידלו ילדים יחד. גם כאן – בלי הסכם, מישהו אחר מכריע.

הערך האמיתי של ההסכם

הסכם ממון לא מבטיח שלא יהיו סכסוכים. מה שהוא כן עושה, כפי שהדגישה עו״ד שקלרז, הוא לחייב את בני הזוג לשים על השולחן את השאלות החשובות כשעוד טוב ביניהם, ולא כשכבר מאוחר מדי.

אישור ההסכם: הפרטים שעושים את ההבדל

• זוג נשוי: הסכם שנחתם במהלך הנישואין חייב אישור של בית המשפט או בית הדין – אחרת אינו תקף.
• לפני החתונה: ניתן לאשר אצל נוטריון או בבית המשפט, כשיש מועד חתונה צפוי.
• ידועים בציבור: לפי עו״ד שקלרז, הסכם בכתב שנחתם מרצון תקף מרגע החתימה, אבל מומלץ לאשר אותו בבית המשפט כדי למנוע טענות עתידיות שאחד הצדדים לא הבין או לא התכוון.
• ידועים בציבור שמתחתנים: אם אין מועד חתונה בעת האישור, ההסכם יאושר לתקופת החיים המשותפים בלבד, ויש לאשר אותו מחדש כשנקבע מועד החתונה – כדי שיחול גם אחריה.

ועוד עצה: ניסוח פשוט וברור. ניסוחים מפותלים הם המקור הנפוץ לסכסוכים על פרשנות ההסכם שנים אחר כך.