הערכת שווי לעסק בגירושין: מה ליאת שקלרז הורוביץ רואה בשטח

כשיש עסק או חברה בין הנכסים שבני הזוג צברו, הערכת השווי הופכת לאחד הנושאים המכריעים בתיק. בהפרק עם רו״ח יניב בוכניק, רואה חשבון שבתי המשפט ובתי הדין ממנים לא פעם כמומחה, שאלה ליאת שקלרז הורוביץ את השאלות שהיא פוגשת בתיקים שלה. אלה הדברים שהיא אמרה.

מומחה מטעם בית המשפט

ליאת הסבירה שבבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני צד אינו מגיע פשוט עם חוות דעת כלכלית משלו: בית המשפט ממנה מומחה, והמומחה מגיש את חוות הדעת. היא העלתה גם את השאלה אם נכון שכך יהיה, או שכל צד צריך להיות רשאי להביא מומחה מטעמו.

שלושה רואי חשבון, שלוש הערכות

לדבריה, לא תהיה זו הגזמה לומר שאם תלך לשלושה רואי חשבון, כל אחד ייתן חוות דעת אחרת על אותו עסק. ובעלי עסקים מגיעים אליה לא פעם עם אותה טענה: העסק מפרנס את הבית, אבל אין לי באמת מאיפה לשלם חצי משוויו.

כשההערכה עולה יותר מהעסק

הערכת שווי עולה הרבה כסף, הזכירה ליאת, ובתיקים עם כסף יש לא פעם מומחה מטעם בית המשפט, עורכי דין בשני הצדדים ועוד מומחים מטעם כל צד. היא סיפרה שקרה לה ששולם על הערכת שווי יותר מהשווי של החברה עצמה. ומנגד – הכנסה גבוהה לא אומרת בהכרח שלעסק יש שווי שאפשר לחלק. לכן כדאי לחשוב לפני שמבקשים הערכה, ולא לבקש ״רואה חשבון חוקר״ כשיש על השולחן רק זכויות סוציאליות.

שכר ראוי: כאן גבוה, במזונות נמוך

ליאת הצביעה על פרדוקס שהיא רואה: בהערכת השווי בעל העסק רוצה ש״השכר הראוי״ שלו יהיה גבוה ככל האפשר, כי זה מוריד את שווי העסק. אבל כשמגיעים למזונות, ההכנסה פתאום נמוכה. ראו מזונות ילדים.

הכנסות לא מדווחות

גם כשחלק מההכנסות של עסק לא מדווח, ליאת אומרת ללקוחות בפגישות ייעוץ שברוב המקרים עדיין אפשר לעשות הערכת שווי. ראו הברחת נכסים.

ברוטו או נטו

אחרי שנקבע שווי, מתחיל ויכוח על המס. ליאת הזכירה שהכסף יכול לצאת מהחברה בדרכים שונות – כדיבידנד, ברכישת נכס, או בתכנון מס – ולכן שיעור המס בפועל לא בהכרח יגיע לשיעור שמוצג. ראו חברה בגירושין: מניות או שווי.

השווי שדווח מול השווי שנטען

בחברות הייטק, ההענקה של אופציות או סבב גיוס נשענים על הערכת שווי שדווחה. ליאת שאלה מה קורה כשבגירושין בעל המניות טוען שזה בכלל לא השווי האמיתי: מי משקר – הדיווח שהיה לצורך הגיוס, או הטענה בגירושין? ראו הערכת שווי אופציות.

בעלי מניות שלא רוצים שותף

גם כשבן הזוג מחזיק רק עשרה אחוזים, ליאת ציינה ששאר בעלי המניות עלולים לסרב שעוד מישהו יצטרף לחברה. זו אחת הסיבות שלרוב מאזנים בכסף ולא בהעברת מניות. ראו מניות חסומות.

לעמוד התחום המלא: חברות ועסקים בגירושין.

מה מסביר המומחה: רו״ח יניב בוכניק

בפרק של ״משפחה לא בוחרים״ התארח רו״ח יניב בוכניק, שותף ומנהל במשרד רואי החשבון בר לב, שבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים ממנים לא פעם כמומחה (לעמוד הפרק). אלה עיקרי הדברים שהסביר:

למה לא נשארים שותפים

לפי בוכניק, בגלל עיקרון ההיפרדות בתי המשפט ברוב הגדול של המקרים לא משאירים בני זוג שמתגרשים כשותפים בעסק. במקום זה מחלקים את העסק לפי שוויו – ולכן צריך להעריך אותו.

לא מדע מדויק

הערכת שווי, הסביר, אינה מדע מדויק: יש הרבה גישות והרבה שיקול דעת, והפער בין מומחים יכול להיות עצום – אחד יגיע לאפס ואחר למאה. וקשה מאוד לסתור אחר כך את חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט. מהניסיון שלו, בית המשפט סומך על המומחה שמינה ומקבל ברוב המקרים את חוות דעתו, ולכן לעיתים נכון שהמומחה יציג כמה חלופות ויאפשר לבית המשפט לבחור.

להסתכל על התמונה כולה

כשהנכסים של בני הזוג הם עסק, דירה עם משכנתא ואולי חיסכון, בוכניק אמר שהערכת השווי לא יכולה לייצר מספרים דמיוניים שעולים בהרבה על מה שיש. פתרון שהוא פוגש לא פעם: האישה נשארת עם הדירה, הבעל עם העסק. ולפעמים, כשבית המשפט מבקש, הוא מנסה אחרי הגשת חוות הדעת לגשר בין הצדדים.

לכל עסק יש שווי – גם אם הוא אפס

השיטה, לדבריו, היא להעריך את העסק כאילו הוא נמכר לצד שלישי – גם אם בפועל כמעט אף פעם לא מוכרים אותו במחיר שנקבע. מי שמחזיק עסק יכול למכור אותו, או להשאיר אותו אצלו וליהנות מהרווחים העתידיים, ושתי האפשרויות נמדדות באותה שיטה. הוא סיפר על תיק שבו בית הדין מינה אותו להעריך עסק של מפיקת אירועים, והשווי יצא אפס.

שכר ראוי ומוניטין

בעסק שמבוסס על העבודה של בעליו, הסביר, צריך להפריד בין שכר ראוי על העבודה לבין העודף. בדוגמה שנתן: מי שמכניסה 100 אלף שקל בחודש – ייתכן ש־50 אלף הם שכר ראוי על העבודה הקשה, וה־50 אלף העודפים משקפים מוניטין שיש לו שווי.

מועד ההערכה

הכלל, לפי בוכניק, הוא שמעריכים את העסק למועד הקרע, בלי להתחשב במה שקרה אחר כך – גם אם בעל העסק סגר אותו שנתיים אחרי. הוא תיאר מקרה חריג: עסק בענף התיירות שמועד הקרע שלו נפל ביוני 2020, בשיא הקורונה. הוא הציג לבית המשפט שתי חלופות, עם קורונה ובלעדיה, ובית המשפט עשה ממוצע ביניהן. ראו מועד הקרע.

כשאין נכסים אחרים לאזן מולם

בוכניק סיפר על חברה שהעריך בכ־30 מיליון שקל, שבה הבעל החזיק שליש – כעשרה מיליון – בלי שום נכס אחר במשפחה. הוא הציע לבית המשפט שהבעל ישלם את חלקה של האישה בתשלומים לאורך כמה שנים, או כשימכור את החברה.

חוות דעת, שאלות וחקירה

לדבריו, לתיקים שמגיעים למומחים מגיעים בעיקר כעשרה אחוזים מהזוגות – אלה שלא הצליחו להגיע להסכם. שאלות הבהרה למומחה נשלחות כמעט תמיד, ולחקירה הוא מוזמן ביותר ממחצית התיקים. ונדיר, אמר, ששני הצדדים מרוצים מחוות הדעת.